1/30/2017

פרויקט חברה


לפני חודש וחצי, הוחלף לי טיפול חדש בעיקבות כאבים חזקים, אשר גרם לתופעות לוואי לא פשוטות בהתחלה. מצאתי את עצמי בדילמה חדשה:  דני אמור היה לחזור לעבודה ממש בתחילת השנה האזרחית ואני מצאתי את עצמי זקוקה לעזרה. 

במקביל, במהלך דצמבר מאז חזרתי מסנטה רוזה, פנו אלי מספר חברות. הן רצו לבקר וחשתי שהן התרגשו לקראת ולמראה המפגש. בכל פעם שנפגשתי באופן אקראי או מתוכנן ובכל שיחת טלפון, הרגשתי את הכמיהה שלהן/ שלכן להיות שם עבורי. שמעתי מעבר למילים את בקשתן - מה הן יכולות לעשות עבורי, איזו עזרה אני זקוקה לה. היתה שם תמיד שאלה שלא נשאלת בריש גלי. מצאתי שרבות וטובות על אף הקשר הכל כך קרוב לא ידעו איך לשאול למה אני זקוקה? בעודי חשה את הרצון שלהן לתת ומתוך התהליך של הקשבה לכאב העצום שחשתי, עלה בי הרעיון, לאפשר להן לתת ולהעניק לי, את העזרה שהייתי שמחה לקבל מהן. 

 קראתי לו "פרוייקט חברה", מתוך השראה לאור הקריאה של הספר "פרויקט רוזי". והוא נולד למעשה מתוך הבחירה הבסיסית המהותית שהחלטתי ליישם מאז חזרתי מסנטה רוזה- הבחירה בטוב. הבחירה להתרכז ביום יום בהנאה ולא בקושי. להתעסק בלחיות ולטרוף את החיים ולראות את חיי לאור המחלה ולא בצילה. הסרטן כאן ברגע זה בין אם אני בוחרת לחיות טוב ובהנאה ובין אם אני אחייה בסבל. אז נכון אני יודעת שהוא שם אבל אני אהנה עד תום בכל הרגעים המדהימים שיש לחיים האלה להציע. הנבואה נתנה לשוטים ומה ילד יום אין ביכולתי לדעת. אני יכולה רק לשנות את המציאות ברגע זה. בהקשבה לקול הפנימי המדיוק ידעתי- שזו הדרך שלי להבריא. 

 לפי כך, הוצאתי לקראת סוף דצמבר הודעה בוואטצאפ לרשימת תפוצה אותה בחרתי בקפידה. וכמו בספר ששימש לי השראה לבחירת שם הפרויקט, הצבתי לי קריטריונים המדוייקים לי באשר לנשים מתוך המשפחה והחברות שתתאמנה להשתתף בפרויקט בכדי שיארחו לי חברה. לא רציתי לשים נשים באי נוחות מולי ולכן היו נשים שלא פניתי אליהם, ולו בגלל הלוגיסטיקה והפניות או להעמידן מול אי הנוחות שבסירוב. בחרתי נשים שתדענה לעשות יחד איתי כייף, שמחה, צחוק וגם דמעות (של אושר) והרבה שתיקה מחבקת. נשים שמספיקה שהייתן במרחב סביבי. הזמנתי אותן ממש לבלות איתי מספר שעות ביום (בבוקר) כשידעתי שאלו הם הזמנים שבהם אני הכי חיונית וערנית. אפשרתי להן לבחור את הימים שנוחים להן ושמתאים להן. חשתי שבכך אני מאפשרת להן לפנות זמן עבור עצמן. לפנק את עצמן. הרי למי לא מתחשק לפעמים לקחת פסק זמן ממירוץ החיים המטורף, לשבת בבית קפה לארוחת בוקר מפנקת, לשבת אל מול הנוף המשגע, לקשקש על כלום ושום דבר של מטלות הבית, ללכת אל מול השדות המוריקים או ליד הנחל ולשמוע את העגורים חגים מעל או מחפשים מזון, לצחוק בלי שום סיבה, לעשות שופינג שכולם בעבודה ופשוט להיות רגע לעצמך- פשוט חברה, אחות לנשמה ולעזרה. לצורך הפרויקט גייסתי את חברתי המדהימה, אחותי בנשמה ליאתי, שמנהלת את הפרויקט ביד רמה. לתדהמתי הרבה ההיענות היתה עצומה. כמעט 100% רצון להשתתף בפרויקט. מתרגשת מתוך כמות האהבה והנכונות, בנינו ליאת ואני טבלת "סידור עבודה" לוח זמנים, ויצאנו לדרך. 

לא האמנתי עד כמה הפרויקט הזה משמעותי בחיי ובחיי הנשים הנותנות ומעניקות לי מזמנן. הוא מאפשר לי להעניק לנשים המשתתפות בפרויקט- נתינה. ניתנת להן פלטפורמה והן מקבלות סיפוק רק מעצם הנתינה. ההרגשה ששני הצדדים או השלם שנוצר מהיחד היא תחושה אדירה, מעצימה, מחזקת ומדהימה. הקסם שבפרויקט הוא הפשטות שבו, הדיוק שמתאים לי.
בכל יום מגיעה משהי אחרת ולפעמים אני חוזרת על אותן חוויות ומשתפת. כל אחת הנוכחת כאן, מייצגת פן אחר באישיות שלי. כל אחת היא חלק משמעותי במרכיבים הסביבתיים שלי שנותנת לי כוח, עצמה ובריאות. לכל אחת מכן, שמארחות לי חברה ומלוות אותי, למרות הסיבה הלא סימפתית, יש חלק משמעותי בחיזוק המערכת החיסונית שלי ובשיפור הכללי הפיזי והנפשי כאחד, המתרחש ממש ברגעים אלה.

אחרי חודש שהפרויקט הזה רץ ולאור הצלחתו אני מרגישה צורך לשתף אותו כמודל לכל מי שחפץ. הוא לא שייך לי יותר. בטוחני כי המיזם המדהים הזה יוכל לשרת רבים וטובים כמוני שירגישו שהוא מתאים להם. אני משתפת את הפרויקט המדהים הזה מתוך ידיעה, שלכל אחד המתמודד עם מצב רגשי ומצבי משבר, יש את מספר החברים שלו ומשפחתו ועם קצת תעוזה לבקש עזרה ויכולת אירגונית, יכולים לשנות את פני התמודדותו. אין צורך בהמוני חברים בכדי לספק חברה. מספיק שמספר ימים בשבוע יגיע/ תגיע החברה (אחד או יותר) שתעלה חיוך על האדם המתמודד עם הקושי. 
אגלה לכם סוד: החיוך מדבק ומייד מופיע גם על פני האדם הנותן. התחושה שיוצאים מביתו של אדם שגרמת לו לחייך היא תחושת סיפוק אדירה, עם טעם ורצון לעוד ועוד.. החברות שלי ומשפחתי שבכל יום עוזרות לי פשוט לחייך ולשמוח, מדברות בעד עצמן.. נתת - קבלת!

פרויקט חברה שלי כבר מסודר ופועל במרץ. אשמח לייעץ, ולשתף ולעזור לכל אדם שיחפוץ בכדי ליצור לעצמו את הפרוייקט שלו.

2 תגובות:

  1. גדולה!!!
    אוהבת אמא

    השבמחק
  2. איזה פרויקט מדהים! חברות טובות הן התרופה הכי טובה לכל צרה. בריאות

    השבמחק