אותנטיות

דני כבר כמה ימים מבקש שאכתוב עוד פוסט "נו אולי תכתבי".. " למה את לא כותבת?" נו...
לכו תסבירו לו שאני רוצה להשאר במיטה ולא לעשות כלום!


אז החלטתי לשים לב יותר לאותנטיות שלי..

אותנטית במובן ש-להיות אמיתית, להקשיב לצרכים ולרצונות שלי, להקשיב לאמת הסוביקטיבית שלי ולקבל אותה באהבה!

אותנטיות שמאפשרת לי להיות כנה עם עצמי עד הסוף. למשל, אם אני עייפה ומתקשה לצאת מהמיטה לאפשר לי את העייפות ולא לנסות להילחם בה או חלילה לשחק גיבורה ולצאת לקילומטר שחייה...
אותנטיות זה להפסיק לפחד ממה יגידו או מה יחשבו אחרים.
אותנטיות זה להאמין בכל הכוח בדרך שאני בוחרת ללכת בה.
אותנטיות זה להקשיב לרגע הזה ולראות מה טוב לי כרגע!
אותנטיות זה אומר להפסיק לשים מסכות כדי להראות לסביבה עד כמה אני גיבורה ומתמודדת יפה.. לא תמיד מתחשק לי להיות הגיבורה וישנם הרבה רגעים מורכבים. להיות אותנטית זה אומר לקבל את הרגעים האלה באהבה, לתת להם לשטוף אותי ולעבור. כל עוד אני נלחמת בהם על מנת להציג מצג שוא של 'הכל נהדר והכל טוב'... אני נסחטת מאנרגיות טובות. תחשבו כמה אנרגיה אני מבזבזת ביום יום על המלחמה בלהיות אותנטית...
להיות אותנטית זה לקבל את רוני על כל פגמיה ועל כל קסמיה ויתרונותיה בדיוק כמו שאני. לראות את המכלול שהוא אני ולא אף אחת אחרת.
אותנטיות זה לסמוך על הגוף שלי שיודע לתת אותותיו כשלא טוב לו- כשלא טעים לו, לא נעים לו, עייף לו או פשוט אין לו חשק או מצב רוח...

אולי לחלקכם זה ישמע בנאלי וכה פשוט.. אבל כבר אמרתי שהדברים האלה הקטנים הם הככ גדולים- היכן שנמצאת הפשטות שם מצויי הפוטנציאל לשינוי.אז הפשטות שלי זה להיות אותנטית. להפסיק עם המסכות והתחפושות ולהיות אני. לחייך אליכם כמו שאני ולהיות עצובה או כואבת, גם אם זה פחות נעים לשמוע או לראות.. לסמוך על הסביבה, לתת לה את האחריות להיות אותנטית עם התחושות שלה, כשתאלץ להתמודד עם האמת שלי. אותנטיות זה אומר להקשיב לעצמי מתוך חמלה לאחר ולא חלילה מתן לגיטמציה לפגיעה וכעס כלפי הסביבה. להבין שלכל אחד יש את האותנטיות שלו והיא שונה לחלוטין אחת מהשניה!

אני חושבת שכשאני אהיה אותנטית לעצמי- כך גם הסביבה תוכל להיות אותטית איתי ועם עצמה..  נראה לי כשכולנו נלך עם האמת האותנטית שלנו, תהיה יותר ההרמוניה והעולם יהיה טוב יותר (אם אני כבר ממש 'עפה על עצמי'....)
אבל זה כבר לפוסט אחר:-)

באשר לאנקדוטה מהפתיחה- הרי בסופו של דבר ישבתי וכתבתי. אז האם למרות כל הנכתב לעיל, בפועל לא התנהגתי באותנטיות?! האם להתעלות על עצמי זה לא להיות אותנטית? אז מבחינתי זה הכי אותנטי שיש כי בחרתי באמת שלי שנכונה לי כרגע. לאגור כוח, על אף עיפות קשה ולהחליט להרים את עצמי מהמיטה כי אני רוצה. זו גם אמת אותנטית!