9/16/2016

ממילותיי אתמול במעגל...


אפתח בתודה.
תודה לכל אחת ואחת שיצרה את הסיבות המתאימות לה על מנת שתוכל לקחת חלק בערב הקסום הזה. זה ממש לא מובן מאליו. אני כותבת ומוחקת ומחפשת את המילים המדויקות שאותן אני רוצה להעביר בערב זה. מה המתנה והמסר שלי אליכן? ההתרגשות כבר כרסמה כל חלקה טובה וזהו, זה אכן קורה! מקווה שלא אחפור לכן יותר מידי.


עוד אתמול חשבתי למה אני צריכה את כל זה? הבנתי שמה שקורה כאן ומתרחש גדול הרבה יותר ממני.

מרגישה ממש כמו בסצנה מהסרט "דלתות מסתובבות": רוני הישנה ורוני החדשה עוד רגע משתלבות והופכות לאחת.. רוני שיודעת ורוני שלקראת הרגע הגדול שישנה את חייה. להישאר במקום המוכר, הנוח, המסוגר, המכווץ זה שייך לרוני הישנה. רוני שעומדת כאן מולכן, משילה מעצמה את הכיסוי. רוני האמיתית. בלי מסננות ובלי פילטרים. אולי יהיו כאן הרבה סופרלטיבים, או הרבה אמרות שכולנו שמענו אותן בהזדמנויות שונות. אבל כאן היום ישנן המילים המדויקות שהם אני. המשפחה שאני כל כך אוהבת החברות שאני ככ אוהבת והדברים שאני אוהבת. זהו ערב של קבלה, הכרת תודה, אהבה וחמלה.

כשחליתי בסרטן שד טופלתי על פי הפרוטוקול הידוע של כימו ניתוח הקרנות. שנה וחצי מסיום הטיפולים התגלו גרורות גופי. נכנסתי לסטטיסטיקה הכואבת. פרטים יבשים מבהילים מאוד כל אחד. פרוגנוזה קשה ללא ספק. בכיתי, התפרקתי, קרסתי. כבר באותו הערב קבלתי החלטה. החלטה ששינתה את חיי. לקחתי את האחריות על ניהול ההתמודדות עם הסרטן. יש לי את האומץ להישיר מבט לסרטן וללמוד אותו. להבין למה הגיע, למרות ההיסטוריה המשפחתית ואילו תנאים בגופי אפשרו לו לשגשג. התחלתי לחקור והפכתי ל"רופאה" בעל כורחי. קראתי, נפגשתי, הקשבתי ונחשפתי למידע רב והבנתי שטיפלתי עד כה רק בסימפטום. ניסיתי להעלים מגופי את אותות ההזהרה. אותות ההזהרה שהתריעו שניהלתי את חיי בחוסר איזון. החלטתי להקשיב להן ולחפש את המקור להיווצרותן. הבנתי שאותות אלה יופיעו שוב ושוב אם לא אעשה בדק בית.

וכך במקביל לטיפולים הקונבנציונליים ונסיעות לתל השומר, יצאתי למסע. מסע שהוא שלי. התוותי לי דרך כשהבנתי שהמסע לעולם לא יגמר. בוחרת כל יום מחדש להעצים את האור, לעזור לאור לגדול ולהאיר לי את הדרך מאשר להילחם בחושך. הבחנתי שהמלחמה בחושך גוזלת ממני את כל האנרגיות והמשאבים שגופי זקוק להם להחלמה. שלום חנוך שר "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" ובתוך כך אני לא מתעלמת מהחושך אלא מודעת לקיומו, מקבלת אותו כחלק מהותי בהבראה! הבנתי כי עלי לחדור פנימה לתוך גופי ולמצוא את המקומות הנסתרים והעמוקים ביותר בנבכי נשמתי. להתחיל להקשיב לקולות שעולים, רגשות חבויים, לזהות דפוסים אוחזים.

בעזרת מדריכים ומלווים מדהימים אני לומדת לקבל את עצמי על כל חסרונותיי ויתרונותיי. לומדת להכיר בקיים ובטבע ומפוררת מכשולים וקשיים. יודעת שיש דרך שונה ואחרת להתמודדות עם סרטן. דרך רכה נעימה, מכילה ומקבלת. דרך שממנה צומחים, גדלים, נפתחים ונושמים. דרך שבאמצעותה גיליתי מי אני באמת. באמצעותה הורדתי הגנות( הנה אני עומדת כאן מולכן) ונחשפתי. התחלתי לחיות את החיים ולא לישון אותם גם אם זה אומר להרגיש כאב.

בדרכי, התזונה מדויקת עם הקשבה לגוף, ההתמקדות, החיבור לעולם הרוח, ההילינג , הפעילות הגופנית הדיקור ועוד מהווים חלק משמעותי מהמערך הטיפולי. האמונה ביכולת להבריא את הנפש וההבנה שללא ריפוי הנפש לא יוכלו להתקיים הבראה וריפוי הסרטן!

אז לא הכול נופת צופים אל דאגה. ישנם הרבה רגעים לא פשוטים ועוצמתיים. רגעי משבר וקושי. רגעים שאני מזהה בי צדדים לא נעימים, אפילו לא נחמדים לסובבים אותי. לא תמיד יודעת לשיים ולהצביע מדוע! אבל מתוך ראייה, שבכל קושי קיימת הזדמנות אני עולה. גיליתי שכשאתן באות , מכל סיבה שהיא, ומפזרות עלי את אבק קסמים של האנרגיות שלכן אתן מלטפות ברכות ובאהבה ואני מתמלאת, חייה ובועטת.

הסרטן עקשן, לא מוותר דווקא במקומות הכואבים. הוא מזכיר לי שיש עדיין מקומות שלא טופלו ויש עוד עבודה לעשות. מכל שיח ומכל מצב הקשה ביותר מקבלת שיעורים. לומדת להתבונן במראות בלי פחד ולפרק אותו כשהוא עולה ומשתק. לומדת לקבל את הלא ידוע, לומדת להפסיק לשלוט בעתיד. כשיבוא העתיד נתמודד גם איתו. משחררת קיבעונות ודעות קדומות ופשוט נוכחת במה שקורה לי עכשיו. התבוננות הזו מאפשרת לי להסיר קליפה אחר קליפה, ולהיות כאן ערומה ויחפה ויודעת שההצגה עוד נמשכת.


מי שמכירה אותי כבר שנים, יודעת שהייתי ה'ביישנית של הכיתה', זו שעמדה בפינה מבוישת ולא מאמינה בעצמה. היום המדהים הזה, הוא פתיחת מעגל חדש, הכנסת משפחה חדשה לחיים שלי. מתחילה שלב חדש בחיי שבו אני נמצאת במרכז הבמה. הזרע נשתל, נותר לי להשקותו ולחכות בסבלנות מה יצמיח איתו. משתדלת לצחוק, להנות ולאהוב בזמן שאני ממתינה..

שלום. אני רוני ואני אישה לדני בן זוגי, אמא לרותם, בת לחנה, אחותן של איילת, מעין, עדי ונעם , כלתה של מאי, אחייניתן של אורה, רותי, אילנה, נאוה ונאווה אורלי וסמדר. בת דודתן של איילת, מיכל, אראלה, דלית, אפרת ונטע. גיסתן של אביגל ולי- טל, חברה ל .. טוב הבנתן כבר אני משערת..

אני רוני ואני שייכת לקבוצת נשים ככ גדולה עלי אדמה. קבוצת נשים חזקה עוצמתית מגנה ודוחפת. הנשים המדהימות שהם כאן ועכשיו. וישנן הנשים המדהימות שלמעשה סימנו לי את הדרך, עדת הנשים שמלווה אותי ברמה הרוחנית הכי גבוהה. סרטן בכלל וסרטן השד בפרט פוגע בסמלי הנשיות החיצונים אבל יוצר כוחות חדשים, עוצמתיים, מרגשים שרק נשים יכולות להן. האנרגיה הנשית הכל כך עמוקה, היא שיוצרת חיים ומעניקה לנו את הבריאה. בערב הזה אני חלק שווה בדיוק כמותכן. כולנו כאן מרכיבות שלם עצום ומדהים. בערב הזה ישנה הזדמנות כבירה לכל אחת, להיות כוח מכפיל ומניע. השותפות שנוצרה כאן, יכולה לחולל שינויים בכל אחת מאיתנו. השותפות הזו, מכילה פוטנציאל עצום להבראה בכל אחת מאיתנו.


הערב הזה לא יכל להתקיים ללא מספר נשים חזקות אהובות ומקסימות שלי. נשים שהם חברות אמת.

 לאימא שלי-חנה! ליאתי- אישתי היקרה, תמה סולומון המלאכית ששומרת עלי ומאירה לי את הדרך, חן אלון המפיקה המושלמת והאהובה, אלה שמלמדת אותי לשיר, לענת שכנתי היצירתית והמיוחדת, לנעה רונן שמאחורי הקלעים תומכת ומלווה, לפראמה שאקטי ולניבה לב על השירה המקודשת הקסומה, לאחיותיי המוכשרות עדי ונעם על מחזיק המפתחות ולכולן שהגעתן!
תודה:-)


תגובה 1:

  1. אוהבת מליון❤מאחלת לך שתמיד תהיי שמחה כנה אהובה יצירתית ממוקדת ולאה במרץ.

    השבמחק